מהקו הישר אל המישור: העתק ומהירות כחצים, פירוק לרכיבים — ותנועה שהיא שתי תנועות בבת אחת
Δr — העתקv — מהירותa = g — תאוצה
ניווט: ← / רווח קדימה · → אחורה · N הערות למורה · F מסך מלא
מהלך השבוע
מה נעשה השבוע?
שיעור 1
וקטורי העתק ומהירות · שעתיים
גודל וכיוון · חיבור ראש-זנב · פיתגורס וטריגונומטריה · ייצוג פולרי וקרטזי
שיעור 2
פירוק לרכיבים וזריקה אופקית · שעתיים
אי-תלות הצירים · זמן הנפילה והטווח · שולחן, צוק ומטוס
שיעור 3
מהירות הפגיעה · שעה
חיבור וקטורי של רכיב אופקי ורכיב אנכי · גודל המהירות והזווית שלה
פתיחה · 10 דק׳
שאלת פתיחה · כל משבצת = 1 מטר
כמה רחוק הגעתם?
הולכים 3 מטר מזרחה ואחר כך 4 מטר צפונה. כמה הלכתם? וכמה רחוק אתם מנקודת ההתחלה?
דרך (כמה הלכנו): m
גודל ההעתק (קו ישר): m
כיוון ההעתק (מציר x):
הקניה · 10 דק׳
הגדרה
וקטור = גודל + כיוון
סקלר
רק גודל (מספר עם יחידות). זמן · דרך · גודל המהירות · מסה
וקטור
גודל וגם כיוון. מציירים כחץ: אורך החץ = הגודל. העתק · מהירות · תאוצה · (בהמשך: כוח)
ומה עשינו עד עכשיו?
בקו ישר יש רק שני כיוונים, ולכן הסימן הספיק: v = −20 m/s פירושו „20 m/s בכיוון השלילי של הציר". הסימן היה הכיוון. במישור יש אינסוף כיוונים — ולכן צריך זווית, או שני רכיבים.
סימון: וקטור מסמנים בחץ קטן מעל האות (בכתב יד) או באות מודגשת. הגודל שלו הוא מספר חיובי: |A| או פשוט A.
חיבור ראש-זנב · 15 דק׳
סימולציה · זוויות נמדדות מהכיוון החיובי של ציר x, נגד כיוון השעון
חיבור וקטורים: ראש-זנב
|A|θA|B|θB
השקול: R = A + B
|R| = m · θ = °
|A| + |B| = m
יישור קו מתמטי 4 · 30 דק׳
יישור קו מתמטי · משולש ישר-זווית
פיתגורס, סינוס, קוסינוס וטנגנס
θ
פיתגורס: c² = a² + b²
sin θ = ניצב מוליתרcos θ = ניצב לידיתרtan θ = מולליד
יתר c = 10 · ליד · מול
sin θ = · cos θ = · tan θ =
במחשבון: מצב DEG (מעלות)! הפעולה ההפוכה: θ = tan−1(מול/ליד).
ייצוג פולרי וקרטזי
שתי דרכים לתאר אותו וקטור
גודל וזווית ⇄ רכיבים
פולרי ← קרטזי (פירוק)
Ax = A·cos θ
Ay = A·sin θ
דוגמה: 10 m בזווית 30°: Ax = 10·cos30° ≈ 8.66 m, Ay = 10·sin30° = 5 m
קרטזי ← פולרי (הרכבה)
A = √(Ax² + Ay²)
tan θ = Ay / Ax
דוגמה: (3, 4): A = √(9 + 16) = 5 m, θ = tan−1(4/3) ≈ 53.1°
לפני ה-tan−1 — מסרטטים את הרכיבים ובודקים באיזה רביע הווקטור. ל-(−3, −4) ול-(3, 4) אותו tan, אבל כיוונים הפוכים.
דוגמה פתורה
דוגמה פתורה · ציר x מזרחה, ציר y צפונה
חיבור בעזרת רכיבים: טבלה אחת
הולכים 6 מטר מזרחה, ואחר כך 8 מטר בזווית 60° צפונית למזרח. מהו ההעתק השקול?
וקטור
רכיב x (m)
רכיב y (m)
A · 6 m, 0°
6·cos0° = 6
6·sin0° = 0
B · 8 m, 60°
8·cos60° = 4
8·sin60° ≈ 6.93
R = A + B
10
6.93
מרכיבים בחזרה
R = √(10² + 6.93²) ≈ 12.2 m
θ = tan−1(6.93/10) ≈ 34.7°
כלומר 12.2 מטר, בזווית 34.7° צפונית למזרח.
מחברים רכיבים, לא גדלים: 6 + 8 = 14 הוא לא התשובה. גדלים מתחברים רק כשהווקטורים באותו כיוון.
תרגול · 40 דק׳
תרגול · ציר x מזרחה, ציר y צפונה
חשבו
1הולכים 12 מטר מזרחה ו-5 מטר צפונה. מה גודל ההעתק ומה כיוונו?
R = √(144 + 25) = 13 m
θ = tan−1(5/12) ≈ 22.6° צפונית למזרח
2פרקו לרכיבים העתק של 20 מטר בזווית 37° מעל ציר x.
Rx = 20·cos37° ≈ 16 m
Ry = 20·sin37° ≈ 12 m
3הולכים 4 מטר מזרחה, 3 מטר מערבה ו-4 מטר צפונה. מה הדרך, ומה גודל ההעתק?
דרך: 4 + 3 + 4 = 11 m
העתק: (1, 4) ⇒ R = √17 ≈ 4.12 m
4הולכים 10 מטר בזווית 30° צפונית למזרח, ואז 10 מטר צפונה. מהו ההעתק השקול?
Rx = 8.66, Ry = 5 + 10 = 15
R ≈ 17.3 m, θ = tan−1(15/8.66) = 60°
מהירות כווקטור
מהעתק למהירות
גם מהירות היא וקטור
הגדרה
v = ΔrΔt
וקטור המהירות באותו כיוון של ההעתק, ובתנועה בקו עקום — משיק למסלול.
רכיבים
vx = v·cos θ, vy = v·sin θ
כל רכיב מתאר את התנועה לאורך ציר אחד: Δx = vx·t, Δy = vy·t
דוגמה: מכונית נוסעת ב-20 m/s בזווית 30° צפונית למזרח. vx ≈ 17.3, vy = 10 m/s. אחרי 5 שניות: Δx ≈ 86.6 m, Δy = 50 m — כלומר 100 מטר באותה זווית.
השיעור הבא: גוף שבו vx נשאר קבוע ו-vy משתנה — זריקה אופקית.
סוף שיעור 1 · כרטיס יציאה · 5 דק׳
לפני שיוצאים…
1
רץ מקיף מסלול עגול שלם באורך 400 מטר. מה הדרך שעבר ומה גודל ההעתק?
2
פרקו לרכיבים מהירות של 10 m/s בזווית 60° מעל האופק.
3
שני העתקים: 6 מטר ו-8 מטר. מה גודל השקול הגדול ביותר האפשרי, ומה הקטן ביותר?
1. דרך 400 m, העתק 0. 2. vx = 5, vy ≈ 8.66 m/s. 3. הגדול: 14 m (באותו כיוון). הקטן: 2 m (בכיוונים הפוכים).
שיעור 2 · הדגמה · 10 דק׳
שאלת פתיחה · נחשו קודם · גובה 20 מטר
כדור נזרק אופקית, כדור אחר משוחרר — מי נוחת ראשון?
v₀
t = s
גובה (שניהם): m
מרחק אופקי: m
נוחתים יחד (אחרי 2 s). התנועה האופקית לא משפיעה על הנפילה: בכל רגע שני הכדורים באותו גובה.
הקניה · אי-תלות הצירים
העיקרון
שתי תנועות בבת אחת
ציר x — אופקי
אין תאוצה אופקית ← תנועה קצובה (שבוע 2)
ax = 0
vx = v0 (קבוע)
x = v0·t
ציר y — אנכי
רק כוח הכובד ← נפילה חופשית (שבוע 6)
ay = −g
vy = −g·t
y = h − ½·g·t²
הזמן t הוא החוט המקשר: אותו t בשני הצירים. מוצאים אותו מציר אחד ומציבים בשני.
משוואות הזריקה האופקית
שתי שאלות שתמיד שואלים
זמן הנפילה והטווח
זמן הנפילה (מציר y)
0 = h − ½gt² ⇒ t = √(2h/g)
תלוי רק בגובה. לא ב-v₀ ולא במסה.
הטווח (מציר x)
R = v0·t = v0·√(2h/g)
פי 2 במהירות ← פי 2 בטווח.
גובה h (m)
5
20
45
80
זמן נפילה (s)
1
2
3
4
טווח עם v₀ = 10 m/s (m)
10
20
30
40
מעבדה וירטואלית · 15 דק׳
מעבדה וירטואלית · ראשית בקרקע מתחת לנקודת הזריקה · g = 10 m/s²
זריקה אופקית: שחקו עם v₀ ועם הגובה
v₀ht
x = m · y = m
vx = · vy = m/s
|v| = m/s
זווית מתחת לאופק: °
זמן נפילה: s · טווח: m
דוגמאות פתורות
דוגמאות פתורות · g = 10 m/s²
שולחן ומטוס
א. כדור מתגלגל מקצה שולחן
גובה השולחן 1.25 מטר, מהירות הכדור 2 m/s.
ציר y: 1.25 = 5t² ⇒ t = 0.5 s
ציר x: R = 2·0.5 = 1 m
הכדור נוחת מטר אחד מרגל השולחן.
ב. חבילה ממטוס
מטוס טס אופקית ב-50 m/s בגובה 180 מטר ומשחרר חבילה.
ציר y: 180 = 5t² ⇒ t = 6 s
ציר x: R = 50·6 = 300 m
החבילה משתחררת 300 מטר לפני המטרה.
שאלה למחשבה: איפה המטוס ברגע שהחבילה נוחתת?
בדיוק מעל החבילה. לחבילה ולמטוס אותה מהירות אופקית (50 m/s), ולכן בכל רגע החבילה נמצאת ישר מתחת למטוס (בלי התנגדות אוויר).
שאלות מושגיות · 15 דק׳
דיון בכיתה · בלי חישובים
מי נוחת ראשון? ומי רחוק יותר?
1שני כדורים מתגלגלים מאותו שולחן, אחד ב-2 m/s ואחד ב-4 m/s. מי נוחת ראשון? מי רחוק יותר?
נוחתים יחד. השני נוחת פי 2 רחוק יותר.
2מכפילים פי 4 את גובה השולחן. מה קורה לזמן הנפילה ולטווח?
זמן פי 2 (כי t ∝ √h), וגם הטווח פי 2.
3כדור כבד וכדור קל נזרקים אופקית באותה מהירות מאותו גובה. מי מגיע רחוק יותר?
אותו מרחק. התאוצה g לא תלויה במסה, ובציר x אין תאוצה בכלל.
4בזמן הנפילה, האם מהירות הכדור קבועה? איזה רכיב משתנה?
לא. vx קבוע, אבל vy גדל — ולכן גודל המהירות גדל וכיוונה פונה למטה.
תרגול · 30 דק׳
תרגול · g = 10 m/s²
זריקה אופקית — חשבו
1אבן נזרקת אופקית ב-15 m/s מצוק בגובה 45 מטר. מתי ובאיזה מרחק מהצוק היא נוחתת?
45 = 5t² ⇒ t = 3 s
R = 15·3 = 45 m
2מגג בגובה 20 מטר רוצים לזרוק כדור אופקית כך שינחת 6 מטר מהבניין. באיזו מהירות?
20 = 5t² ⇒ t = 2 s
v0 = 6/2 = 3 m/s
3כדור עוזב שולחן ונוחת אחרי 0.4 שניות, 0.8 מטר מהשולחן. מה גובה השולחן ומה מהירות הכדור?
h = 5·0.4² = 0.8 m
v0 = 0.8/0.4 = 2 m/s
4מטוס טס ב-40 m/s בגובה 80 מטר. באיזה מרחק אופקי לפני המטרה צריך לשחרר חבילה?