פיזיקה · מגמה · כיתה י · קינמטיקה במישור · שבוע 8

וקטורים וזריקה אופקית

מהקו הישר אל המישור: העתק ומהירות כחצים, פירוק לרכיבים — ותנועה שהיא שתי תנועות בבת אחת

Δr — העתק v — מהירות a = g — תאוצה

ניווט: ← / רווח קדימה · → אחורה · N הערות למורה · F מסך מלא

מהלך השבוע

מה נעשה השבוע?

שיעור 1

וקטורי העתק ומהירות · שעתיים

גודל וכיוון · חיבור ראש-זנב · פיתגורס וטריגונומטריה · ייצוג פולרי וקרטזי

שיעור 2

פירוק לרכיבים וזריקה אופקית · שעתיים

אי-תלות הצירים · זמן הנפילה והטווח · שולחן, צוק ומטוס

שיעור 3

מהירות הפגיעה · שעה

חיבור וקטורי של רכיב אופקי ורכיב אנכי · גודל המהירות והזווית שלה

פתיחה · 10 דק׳
שאלת פתיחה · כל משבצת = 1 מטר

כמה רחוק הגעתם?

הולכים 3 מטר מזרחה ואחר כך 4 מטר צפונה. כמה הלכתם? וכמה רחוק אתם מנקודת ההתחלה?

דרך (כמה הלכנו): m
גודל ההעתק (קו ישר): m
כיוון ההעתק (מציר x):
הקניה · 10 דק׳
הגדרה

וקטור = גודל + כיוון

סקלר

רק גודל (מספר עם יחידות).
זמן · דרך · גודל המהירות · מסה

וקטור

גודל וגם כיוון. מציירים כחץ: אורך החץ = הגודל.
העתק · מהירות · תאוצה · (בהמשך: כוח)

ומה עשינו עד עכשיו?

בקו ישר יש רק שני כיוונים, ולכן הסימן הספיק: v = −20 m/s פירושו „20 m/s בכיוון השלילי של הציר". הסימן היה הכיוון. במישור יש אינסוף כיוונים — ולכן צריך זווית, או שני רכיבים.

סימון: וקטור מסמנים בחץ קטן מעל האות (בכתב יד) או באות מודגשת. הגודל שלו הוא מספר חיובי: |A| או פשוט A.
חיבור ראש-זנב · 15 דק׳
סימולציה · זוויות נמדדות מהכיוון החיובי של ציר x, נגד כיוון השעון

חיבור וקטורים: ראש-זנב

|A| θA |B| θB
השקול: R = A + B
|R| = m · θ = °
|A| + |B| = m
יישור קו מתמטי 4 · 30 דק׳
יישור קו מתמטי · משולש ישר-זווית

פיתגורס, סינוס, קוסינוס וטנגנס

θ
פיתגורס: c² = a² + b²
sin θ = ניצב מוליתר   cos θ = ניצב לידיתר   tan θ = מולליד
יתר c = 10 · ליד · מול
sin θ = · cos θ = · tan θ =

במחשבון: מצב DEG (מעלות)! הפעולה ההפוכה: θ = tan−1(מול/ליד).

ייצוג פולרי וקרטזי
שתי דרכים לתאר אותו וקטור

גודל וזווית ⇄ רכיבים

פולרי ← קרטזי (פירוק)

Ax = A·cos θ
Ay = A·sin θ

דוגמה: 10 m בזווית 30°:
Ax = 10·cos30° ≈ 8.66 m,  Ay = 10·sin30° = 5 m

קרטזי ← פולרי (הרכבה)

A = √(Ax² + Ay²)
tan θ = Ay / Ax

דוגמה: (3, 4):
A = √(9 + 16) = 5 m,  θ = tan−1(4/3) ≈ 53.1°

לפני ה-tan−1 — מסרטטים את הרכיבים ובודקים באיזה רביע הווקטור. ל-(−3, −4) ול-(3, 4) אותו tan, אבל כיוונים הפוכים.
דוגמה פתורה
דוגמה פתורה · ציר x מזרחה, ציר y צפונה

חיבור בעזרת רכיבים: טבלה אחת

הולכים 6 מטר מזרחה, ואחר כך 8 מטר בזווית 60° צפונית למזרח. מהו ההעתק השקול?

וקטוררכיב x (m)רכיב y (m)
A · 6 m, 0°6·cos0° = 66·sin0° = 0
B · 8 m, 60°8·cos60° = 48·sin60° ≈ 6.93
R = A + B106.93

מרכיבים בחזרה

R = √(10² + 6.93²) ≈ 12.2 m
θ = tan−1(6.93/10) ≈ 34.7°

כלומר 12.2 מטר, בזווית 34.7° צפונית למזרח.

מחברים רכיבים, לא גדלים: 6 + 8 = 14 הוא לא התשובה. גדלים מתחברים רק כשהווקטורים באותו כיוון.
תרגול · 40 דק׳
תרגול · ציר x מזרחה, ציר y צפונה

חשבו

1הולכים 12 מטר מזרחה ו-5 מטר צפונה. מה גודל ההעתק ומה כיוונו?

R = √(144 + 25) = 13 m
θ = tan−1(5/12) ≈ 22.6° צפונית למזרח

2פרקו לרכיבים העתק של 20 מטר בזווית 37° מעל ציר x.

Rx = 20·cos37° ≈ 16 m
Ry = 20·sin37° ≈ 12 m

3הולכים 4 מטר מזרחה, 3 מטר מערבה ו-4 מטר צפונה. מה הדרך, ומה גודל ההעתק?

דרך: 4 + 3 + 4 = 11 m
העתק: (1, 4) ⇒ R = √17 ≈ 4.12 m

4הולכים 10 מטר בזווית 30° צפונית למזרח, ואז 10 מטר צפונה. מהו ההעתק השקול?

Rx = 8.66,  Ry = 5 + 10 = 15
R ≈ 17.3 m, θ = tan−1(15/8.66) = 60°
מהירות כווקטור
מהעתק למהירות

גם מהירות היא וקטור

הגדרה

v = ΔrΔt

וקטור המהירות באותו כיוון של ההעתק, ובתנועה בקו עקום — משיק למסלול.

רכיבים

vx = v·cos θ,   vy = v·sin θ

כל רכיב מתאר את התנועה לאורך ציר אחד: Δx = vx·t,  Δy = vy·t

דוגמה: מכונית נוסעת ב-20 m/s בזווית 30° צפונית למזרח. vx ≈ 17.3,  vy = 10 m/s. אחרי 5 שניות: Δx ≈ 86.6 m,  Δy = 50 m — כלומר 100 מטר באותה זווית.

השיעור הבא: גוף שבו vx נשאר קבוע ו-vy משתנה — זריקה אופקית.
סוף שיעור 1 · כרטיס יציאה · 5 דק׳

לפני שיוצאים…

1

רץ מקיף מסלול עגול שלם באורך 400 מטר. מה הדרך שעבר ומה גודל ההעתק?

2

פרקו לרכיבים מהירות של 10 m/s בזווית 60° מעל האופק.

3

שני העתקים: 6 מטר ו-8 מטר. מה גודל השקול הגדול ביותר האפשרי, ומה הקטן ביותר?

1. דרך 400 m, העתק 0.   2. vx = 5, vy ≈ 8.66 m/s.   3. הגדול: 14 m (באותו כיוון). הקטן: 2 m (בכיוונים הפוכים).
שיעור 2 · הדגמה · 10 דק׳
שאלת פתיחה · נחשו קודם · גובה 20 מטר

כדור נזרק אופקית, כדור אחר משוחרר — מי נוחת ראשון?

v₀
t = s
גובה (שניהם): m
מרחק אופקי: m
נוחתים יחד (אחרי 2 s). התנועה האופקית לא משפיעה על הנפילה: בכל רגע שני הכדורים באותו גובה.
הקניה · אי-תלות הצירים
העיקרון

שתי תנועות בבת אחת

ציר x — אופקי

אין תאוצה אופקית ← תנועה קצובה (שבוע 2)

ax = 0
vx = v0 (קבוע)
x = v0·t

ציר y — אנכי

רק כוח הכובד ← נפילה חופשית (שבוע 6)

ay = −g
vy = −g·t
y = h − ½·g·t²
הזמן t הוא החוט המקשר: אותו t בשני הצירים. מוצאים אותו מציר אחד ומציבים בשני.
משוואות הזריקה האופקית
שתי שאלות שתמיד שואלים

זמן הנפילה והטווח

זמן הנפילה (מציר y)

0 = h − ½gt² ⇒ t = √(2h/g)

תלוי רק בגובה. לא ב-v₀ ולא במסה.

הטווח (מציר x)

R = v0·t = v0·√(2h/g)

פי 2 במהירות ← פי 2 בטווח.

גובה h (m)5204580
זמן נפילה (s)1234
טווח עם v₀ = 10 m/s (m)10203040
מעבדה וירטואלית · 15 דק׳
מעבדה וירטואלית · ראשית בקרקע מתחת לנקודת הזריקה · g = 10 m/s²

זריקה אופקית: שחקו עם v₀ ועם הגובה

v₀ h t
x = m · y = m
vx = · vy = m/s
|v| = m/s
זווית מתחת לאופק: °
זמן נפילה: s · טווח: m
דוגמאות פתורות
דוגמאות פתורות · g = 10 m/s²

שולחן ומטוס

א. כדור מתגלגל מקצה שולחן

גובה השולחן 1.25 מטר, מהירות הכדור 2 m/s.

ציר y: 1.25 = 5t² ⇒ t = 0.5 s
ציר x: R = 2·0.5 = 1 m

הכדור נוחת מטר אחד מרגל השולחן.

ב. חבילה ממטוס

מטוס טס אופקית ב-50 m/s בגובה 180 מטר ומשחרר חבילה.

ציר y: 180 = 5t² ⇒ t = 6 s
ציר x: R = 50·6 = 300 m

החבילה משתחררת 300 מטר לפני המטרה.

שאלה למחשבה: איפה המטוס ברגע שהחבילה נוחתת?

בדיוק מעל החבילה. לחבילה ולמטוס אותה מהירות אופקית (50 m/s), ולכן בכל רגע החבילה נמצאת ישר מתחת למטוס (בלי התנגדות אוויר).
שאלות מושגיות · 15 דק׳
דיון בכיתה · בלי חישובים

מי נוחת ראשון? ומי רחוק יותר?

1שני כדורים מתגלגלים מאותו שולחן, אחד ב-2 m/s ואחד ב-4 m/s. מי נוחת ראשון? מי רחוק יותר?

נוחתים יחד. השני נוחת פי 2 רחוק יותר.

2מכפילים פי 4 את גובה השולחן. מה קורה לזמן הנפילה ולטווח?

זמן פי 2 (כי t ∝ √h), וגם הטווח פי 2.

3כדור כבד וכדור קל נזרקים אופקית באותה מהירות מאותו גובה. מי מגיע רחוק יותר?

אותו מרחק. התאוצה g לא תלויה במסה, ובציר x אין תאוצה בכלל.

4בזמן הנפילה, האם מהירות הכדור קבועה? איזה רכיב משתנה?

לא. vx קבוע, אבל vy גדל — ולכן גודל המהירות גדל וכיוונה פונה למטה.
תרגול · 30 דק׳
תרגול · g = 10 m/s²

זריקה אופקית — חשבו

1אבן נזרקת אופקית ב-15 m/s מצוק בגובה 45 מטר. מתי ובאיזה מרחק מהצוק היא נוחתת?

45 = 5t² ⇒ t = 3 s
R = 15·3 = 45 m

2מגג בגובה 20 מטר רוצים לזרוק כדור אופקית כך שינחת 6 מטר מהבניין. באיזו מהירות?

20 = 5t² ⇒ t = 2 s
v0 = 6/2 = 3 m/s

3כדור עוזב שולחן ונוחת אחרי 0.4 שניות, 0.8 מטר מהשולחן. מה גובה השולחן ומה מהירות הכדור?

h = 5·0.4² = 0.8 m
v0 = 0.8/0.4 = 2 m/s

4מטוס טס ב-40 m/s בגובה 80 מטר. באיזה מרחק אופקי לפני המטרה צריך לשחרר חבילה?

80 = 5t² ⇒ t = 4 s
R = 40·4 = 160 m
שיעור 3 · הקניה · 20 דק׳
שיעור 3 · מהירות הפגיעה

מהירות הפגיעה היא חיבור וקטורי

רכיב אופקי: vx = v0 (לא השתנה)
רכיב אנכי: vy = −g·t  או  vy² = 2g·h
גודל: |v| = √(vx² + vy²)
זווית מתחת לאופק: tan α = |vy| / vx
טעות נפוצה: לחבר vx + |vy|. הרכיבים מאונכים — מחברים בפיתגורס.
דוגמאות פתורות
ממשיכים את הדוגמאות מהשיעור הקודם

באיזו מהירות, ובאיזו זווית, הגוף פוגע בקרקע?

השולחן

2 m/s, t = 0.5 s

vy = −10·0.5 = −5
|v| = √(4 + 25) ≈ 5.39 m/s
α = tan−1(5/2) ≈ 68.2°

הצוק

15 m/s, t = 3 s

vy = −10·3 = −30
|v| = √(225 + 900) ≈ 33.5 m/s
α = tan−1(30/15) ≈ 63.4°

המטוס

50 m/s, t = 6 s

vy = −10·6 = −60
|v| = √(2500 + 3600) ≈ 78.1 m/s
α = tan−1(60/50) ≈ 50.2°
ככל שהגוף נופל יותר זמן ביחס למהירותו האופקית, הוא פוגע תלול יותר.
תרגול · 25 דק׳
תרגול · g = 10 m/s²

מהירות הפגיעה — חשבו

1כדור נזרק אופקית ב-10 m/s מגובה 20 מטר. מה גודל מהירות הפגיעה ומה הזווית שלה מתחת לאופק?

t = 2 s, vy = −20 m/s
|v| = √500 ≈ 22.4 m/s, α ≈ 63.4°

2כדור נזרק אופקית ב-10 m/s. אחרי כמה זמן מהירותו בזווית 45° מתחת לאופק?

בזווית 45°: |vy| = vx = 10
10 = 10·t ⇒ t = 1 s

3גוף נזרק אופקית ב-15 m/s ופוגע בקרקע במהירות 25 m/s. מאיזה גובה נזרק?

vy = √(625 − 225) = 20 m/s
h = vy²/2g = 400/20 = 20 m

4מאותו גובה של 20 מטר: כדור אחד משוחרר וכדור שני נזרק אופקית ב-10 m/s. למי מהירות פגיעה גדולה יותר?

משוחרר: 20 m/s; נזרק: ≈ 22.4 m/s
לשניהם אותו vy, ולנזרק יש גם vx.
סיכום

מה למדנו השבוע

וקטורים

  • וקטור = גודל + כיוון; העתק ומהירות הם וקטורים
  • חיבור: ראש-זנב, או חיבור רכיבים
  • Ax = A cos θ, Ay = A sin θ
  • A = √(Ax² + Ay²), tan θ = Ay/Ax

זריקה אופקית

  • x: מהירות קבועה · y: נפילה חופשית
  • זמן הנפילה t = √(2h/g) — רק מהגובה
  • טווח R = v0·t
  • פגיעה: |v| = √(v0² + (gt)²)
שבוע הבא: זריקה בזווית — מפרקים את v0 לרכיבים, והציר האנכי הופך לזריקה כלפי מעלה משבוע 7.

הערות למורה (N להסתרה)